מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, חשף לאחרונה חזון חדשני לשימוש בעוזרים חכמים מבוססי בינה מלאכותית בחיי היום-יום. במאמר שפורסם באתר החברה, תיאר צוקרברג את הרעיון של "סופר-אינטליגנציה אישית" – עוזר בינה מלאכותית הפועל 24/7 למען המשתמשים ומלווה אותם בכל היבטי החיים.
צוקרברג הסביר כיצד העוזר יכול לסייע בשמירה על הבריאות באמצעות ניטור השינה ומתן משוב על אימוני הכושר. בנוסף, הוא תיאר כיצד העוזר מתכנן מתכונים אישיים לאפייה עם בתו הצעירה, מזמין את המצרכים הדרושים ומספק הצעות במהלך הבישול. לדבריו, בתו כבר מפתחת רעיונות משלה ומשתמשת בטכנולוגיה ליצירת סרטונים.
שירי טורקל, פרופסורית מה-MIT ומומחית לטכנולוגיה וחברה, מתחה ביקורת על החזון של צוקרברג, בטענה כי הוא כולל את הבינה המלאכותית ברגעים האינטימיים ביותר של חיי המשפחה. היא שאלה מה העוזר החכם עושה שהורה אוהב לא יכול לעשות או לא ירצה לעשות בעצמו.
בזמן שמטא מבקשת מהציבור לבטוח בעוזר החכם שיאסוף נתונים אישיים, היא מתמודדת עם לחצים מצד רגולטורים ומחוקקים המפקפקים ביכולתה להגן על מידע רגיש. בשנת 2025, פתחה ה-FTC בחקירה לגבי אופן ההגנה של מטא על ילדים המשתמשים בצ'אטבוטים שלה, בעקבות תלונות על חילופי דברים לא הולמים עם קטינים.
בנוסף, החברה מתמודדת עם ביקורת על שימוש בעוזרים חכמים כפתרון לניהול הבית, תוך שהיא משקמת את אמינותה לאחר פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה הודתה כי נתונים של מיליוני משתמשי פייסבוק נאספו ללא רשותם.
החזון של צוקרברג אינו חדש לחלוטין, והוא אף הציג טענות דומות במאמר דעה שפורסם בעיתון אמריקאי, שם הוא הדגיש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לשיפור חיי כולם. אולם, הביקורת על החברה ממשיכה לגדול, במיוחד לאור הטענות על השפעות שליליות של רשתות חברתיות על ילדים.
בתחום הבינה המלאכותית, מתחרות מטא מציגות שאיפות דומות אבל מתמקדות בעיקר בהיבטים משרדיים. כך למשל, OpenAI השיקה עוזר לעבודה משרדית, וגוגל הציגה כלים לניהול יומנים ומשימות. בחברה אחרת, Anthropic, נוקטים בגישה זהירה יותר ומביעים חששות לגבי ההשפעות האפשריות של בינה מלאכותית על האנושות.
בסופו של דבר, השימוש הגובר בעוזרים חכמים מעלה שאלות לגבי מה אנשים מוכנים להאציל לטכנולוגיה ומה הם מעדיפים לעשות בעצמם. ההחלטה לשלב בינה מלאכותית בחיי היום-יום מחייבת התבוננות מעמיקה על הערכים והעדיפויות שמנחים אותנו.