מחקרים חדשים מצביעים על כך שצריכת סרטונים קצרים ורשתות חברתיות עשויה להשפיע לרעה על תפקודי המוח. על פי מחקר שפורסם בכתב העת *Psychological Bulletin* של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, צריכת סרטונים קצרים עלולה לפגוע בקוגניציה, בעיקר במונחים של טווח הקשב ושליטה על דחפים.
המונח "ריקבון מוחי" מתאר את התופעה של ירידה בתפקודי המוח כתוצאה מצריכת מידע בצורות קצרות ומהירות. כיום, רבים מאיתנו צורכים תכנים פוליטיים, פרסומיים וחדשותיים באמצעות סרטונים קצרים בפלטפורמות כמו אינסטגרם, טיקטוק ופייסבוק, מה שיכול להוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות שלנו.
בעוד שהאינטליגנציה המלאכותית (AI) והצ'אטבוטים מתפתחים במהירות, מחקרים מצביעים כי הם לא בהכרח תורמים לשיפור האינטליגנציה האנושית. מחקר שנערך על ידי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בדק את השפעת השימוש בצ'אטבוטים כמו ChatGPT על תהליכי החשיבה שלנו. במחקר השתתפו סטודנטים שהתבקשו לכתוב מאמרים, כאשר חלקם השתמשו ב-ChatGPT, חלקם חיפשו מידע בגוגל, וחלקם כתבו את המאמרים בכוחות עצמם.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שהסטודנטים שהשתמשו ב-ChatGPT הציגו את הפעילות המוחית הנמוכה ביותר ולא הצליחו לצטט את המאמרים שלהם בצורה מדויקת לאחר סיום הכתיבה, בעוד שסטודנטים שהשתמשו בגוגל הצליחו יותר, ואלה שכתבו בכוחות עצמם הציגו את היכולת הגבוהה ביותר לזכור את הדברים שכתבו.
עם זאת, קשה להתעלם מהיתרונות הפוטנציאליים של AI בתחום החינוך. השאלה היא כיצד ניתן להשתמש בכלים הללו כדי לשפר את הלמידה, מבלי להחליף את החשיבה האנושית. הכנסת הטכנולוגיה לחיינו מחייבת אותנו להמשיך לחקור את השפעותיה ולמצוא דרכים לשלב אותה בצורה שאינה פוגעת ביכולותינו הקוגניטיביות.
השפעות הצריכה המוגברת של טכנולוגיה על איכות החיים מורגשות היטב, במיוחד בקרב הצעירים. בתי ספר המורים לתלמידים להניח את הטלפונים בצד במהלך השיעורים מצביעים על מודעות לבעיה זו. השאלה היא האם נוכל לקחת את הצעד הנוסף ולדרוש גם בחיים האישיים שלנו להניח את הטלפונים בצד בזמן ארוחות, במהלך שיעורי בית או אפילו בעת צפייה בסרטים.
האתגר שלנו הוא לא רק להכיר בבעיה, אלא גם לפעול לשיפור המצב. התחלה טובה תהיה לחשוב מחדש על הצריכה שלנו ולהשתדל להקדיש זמן רב יותר לחשיבה מעמיקה ולמידה עצמאית, במקום להסתמך על טכנולוגיות שיכולות לעיתים להחליף את היכולות האנושיות שלנו.