עשרות מיליוני דולרים בשנה – רק בגלל נימוסי המשתמשים
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, חשף השבוע נתון מפתיע שמעורר סערה בקהילת הטכנולוגיה: נימוסים פשוטים כמו אמירת "תודה" או "בבקשה" ל-ChatGPT עולים לחברה עשרות מיליוני דולרים בשנה. בתגובה לציוץ ב-X, בו נשאל על ההשפעה הכלכלית של מילות הנימוס על עלויות החשמל של החברה, השיב אלטמן כי מדובר בסכום עתק – אך הוסיף שמבחינתו זהו "כסף שהושקע היטב" ושלעולם אי אפשר לדעת מה ייצא מזה בעתיד.
למה זה כל כך יקר? כל מילה – עוד כוח מחשוב
הסיבה לעלות הגבוהה טמונה באופי הפעולה של מודלי הבינה המלאכותית: כל שאילתה שמוזנת ל-ChatGPT מפורקת לטוקנים (יחידות טקסט קטנות), וכל טוקן דורש משאבי עיבוד וצריכת חשמל. ככל שהשאלה ארוכה ומפורטת יותר – כך גדלה צריכת המשאבים. מילות נימוס, שמתווספות למיליוני שאילתות מדי יום, מצטברות לעלויות ענק של חשמל ותשתיות מחשוב. מומחים מסבירים כי גם תוספת של מילה אחת לכל שאילתה, כאשר מדובר במאות מיליוני משתמשים, מתורגמת להוצאה של מיליוני דולרים בשנה.
רוב המשתמשים מנומסים – והחברות משלמות
סקרים שנערכו בשנה האחרונה מגלים כי כ-70% מהמשתמשים ב-AI נוהגים להוסיף מילות נימוס בשיחה עם הצ'אטבוטים. הסיבות מגוונות: חלקם עושים זאת מתוך הרגל, אחרים מתוך אמונה שזה "הדבר הנכון", ויש גם כאלה שמודים כי הם מקווים להישאר ביחסים טובים עם ה-AI "למקרה של מרד רובוטים". עבור OpenAI, מדובר בתופעה רחבת היקף שמייצרת הוצאה כספית וסביבתית לא מבוטלת.
האם הנימוס משתלם? דעות חלוקות
למרות העלות הגבוהה, ישנם מומחים הסבורים שלנימוס כלפי AI יש גם יתרונות: הוא עשוי לשפר את איכות התגובות, להפחית הטיות וליצור אינטראקציה נעימה ומכבדת יותר. אחרים ממליצים לקצר ולדייק את השאלות, בעיקר במודלים חינמיים עם מגבלת שימוש, כדי לחסוך בעלויות ובמשאבים. אלטמן עצמו בחר להדגיש את הערך החברתי של הנימוס, גם אם הוא כרוך בעלות גבוהה.
עלות סביבתית, אתית ותרבותית
הגילוי של אלטמן מציף גם את הדיון על המחיר הסביבתי של בינה מלאכותית: כל חישוב דורש חשמל, שמקורו לא תמיד ירוק. ככל שהשימוש ב-AI מתרחב, גם ההשפעה הסביבתית גדלה – ומילות הנימוס, שנראות שוליות, הופכות לסמל לעלות האנושית של מהפכת הבינה המלאכותית.
