מומחה מזהיר: מערכות צ'אט בינה מלאכותית עלולות להוות סכנה לנוער

השימוש בצ'אטבוטים בקרב בני נוער עולה, אך חשש גובר מהקשרים האישיים המתפתחים עם הטכנולוגיה עלול להוביל להשלכות טרגיות. מומחים ממליצים להורים לקבוע גבולות ברורים לשימוש ולהגביל את מספר הסבבים בשיחות.
מומחה מזהיר: מערכות צ'אט בינה מלאכותית עלולות להוות סכנה לנוער

בעידן שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים של צעירים, עולה הדאגה בקרב הורים ומומחים על ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של שימוש בטכנולוגיות אלו. דו"ח שפורסם ביולי 2025 על ידי הארגון ללא כוונת רווח Common Sense Media, מצביע על כך ש-72% מבני הנוער בגילאים 13 עד 17 השתמשו בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית לפחות פעם אחת, ויותר ממחציתם, 52%, משתמשים בהם לפחות מספר פעמים בחודש. 13% מהם מדווחים על שימוש יומיומי.

בעוד שהשימוש בצ'אטבוטים עשוי להיראות כלא מזיק ואף מועיל, עבור חלק מהצעירים הוא הופך לתלות של ממש, עם השלכות טרגיות. בשבוע שעבר הופיעו הורים של נערים שהתאבדו לאחר שימוש נרחב בצ'אטבוטים בפני הקונגרס האמריקאי, והעידו על הסכנות שבעידן הדיגיטלי החדש.

פרופסור ג'ונתן היידט, מרצה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק ומחבר הספר "הדור החרד", מזהיר מזה מספר שנים על ההשפעות המזיקות של טכנולוגיה על בני נוער. לדבריו, השיחות הארוכות עם צ'אטבוטים הן המסוכנות ביותר, והוא מציע להורים לנקוט צעדים להגבלת השימוש של ילדיהם בטכנולוגיה זו.

היידט ממליץ להורים לקבוע חוקים לגבי השימוש בצ'אטבוטים בבית. הוא מציע להגביל את השימוש למכשירים משותפים כמו מחשב משפחתי, ולהגביל את אורך השיחות ל-30 סבבים לכל היותר. לדבריו, במקרים הטרגיים השיחות נמשכו "אלפי סבבים", וזה מה שעשה את ההבדל.

בפוסט שפרסמה חברת OpenAI באוגוסט 2025, הודתה החברה כי המגבלות והאמצעים שהיא נוקטת לפיקוח על השימוש בצ'אטבוטים פועלים טוב יותר בשיחות קצרות, אך לעיתים כושלים בשיחות ממושכות. היידט מדגיש כי האחריות מוטלת על ההורים להחיל חוקים נוקשים לשימוש במוצרים אלו, שכן חברות הטכנולוגיה "נכשלו בעבר בהגנה על ילדים בקנה מידה תעשייתי."

במקביל, חשוב לזכור כי השימוש בטכנולוגיה יכול גם להיות חיובי. היידט מסכים כי כאשר הצ'אטבוטים משמשים ככלי ללמידה וכאמצעי לחיפוש מידע, הם יכולים להיות מועילים מאוד. עם זאת, כאשר השימוש חורג מהגבולות ומשמש ליצירת קשרים אישיים, שם טמונה הסכנה.

במציאות שבה הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ההורים נדרשים להיות מעורבים יותר, להדריך את ילדיהם, ולהבין את ההשפעות האפשריות של טכנולוגיה זו. היידט קורא להורים להבטיח שילדיהם ישתמשו בטכנולוגיה ככלי בלבד ולא כמחליף לקשרים אנושיים אמיתיים.