במאמר שהתפרסם לאחרונה, עולה חשש בנוגע לשימוש גובר בבינה מלאכותית ולדיוק המידע שהיא מספקת. המקרה המדובר עוסק בניסיונה של מערכת ChatGPT לקבוע כי הקומיקאי המנוח דון ריקלס ניסה ליצור קשר עם השחקנית והסופרת לנה דנהאם בהודעת טקסט. התקרית המוזרה העלתה שאלות רבות בנוגע ליכולותיה של הבינה המלאכותית ולסיכונים הכרוכים בשימוש שלה כמקור מידע.
הכול התחיל כאשר נשאלה מערכת ChatGPT לזהות את הגבר המפורסם שלכאורה ניסה לשלוח הודעה לדנהאם בשנת 2012. התשובה הראשונית שהתקבלה הייתה שגויה, אך המערכת התעקשה כי מדובר בריקלס. פרט זה התברר כלא נכון, מה שהוביל למחשבות על הפער בין יכולות המערכת לבין הציפיות ממנה.
הכתבה מדגישה את הפער בין השימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית לבין הידע והיכולת לנהל אותה בצורה מושכלת. השחקנית ריס וית'רספון, שבעבר קראה לנשים ללמוד להשתמש בבינה מלאכותית, עוררה דיון ציבורי רחב בנושא. התגלה כי למרות הידע והניסיון בשימוש בכלים טכנולוגיים, עדיין קיימות מגבלות משמעותיות בשימוש במערכות אלו.
חוויית השימוש האישית של הכותבת ב-ChatGPT כ"מנוע חיפוש מתקדם" לתחומים כמו רכילות סלבס, חשפה פעם נוספת את יכולת המערכת להציע תשובות שאינן תמיד מדויקות. לדוגמה, כאשר ניסתה הפלטפורמה לזהות את האורח הגברי שהופיע לצד דנהאם בתוכנית "The View", התשובות שקיבלה היו רחוקות מהאמת.
התקרית מצביעה על בעיה רחבה יותר בתחום הבינה המלאכותית: כאשר המידע הזמין מוגבל או לא מדויק, המערכת עלולה לשלב פרטי מידע שונים כדי לנסות להציע תשובה הגיונית, גם אם זו אינה נכונה. כך קרה במקרה זה, כאשר ChatGPT ביסס את תשובתו על נתונים לא שלמים מהאינטרנט.
המאמר מעלה גם את השאלה האם נוכל להסתמך על בינה מלאכותית לקבלת החלטות או לקבלת מידע מדויק בעתיד. החשש הוא כי גם עם התקדמות הטכנולוגיה, ייתכן שיישארו טעויות שיכולות להשפיע על החלטות עסקיות ואישיות.
בסופו של דבר, המאמר מעלה את הצורך בהבנה מעמיקה יותר של הכלים הטכנולוגיים שאנו משתמשים בהם והכרת המגבלות שלהם. בעוד שרבים, כולל וית'רספון, קוראים ללמידה ושימוש מושכל בבינה מלאכותית, המקרה הנדון מדגיש את הצורך בביקורתיות ובאימות המידע שמספקות מערכות אלו. כך נוכל להימנע מהצגת עובדות שגויות ולהבטיח שימוש אחראי בטכנולוגיה מתקדמת זו.