דיוויד דמינג, דיקן המכללות של אוניברסיטת הרווארד וכלכלן עבודה מוביל, פרסם לאחרונה מחקר חדש החושף את השימושים האמיתיים של הציבור בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, ובעיקר ב-ChatGPT. במחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם כלכלנים מבית OpenAI, התגלה כי השימוש בטכנולוגיה זו אינו כפי שרבים חששו — כלומר, אין מדובר בהשתלטות מוחלטת על משימות לימודיות או מקצועיות על ידי הבינה המלאכותית.
דמינג ציין כי השימוש ב-ChatGPT הוא ברובו "בריא ומעשי" יותר מכפי שציפה, והוא רואה בכך סימן חיובי. עם זאת, הוא מביע אכזבה קלה עבור אלה שציפו להישגים עצומים בפריון העבודה. המחקר, אשר ניתח נתונים אנונימיים, מראה כי הטכנולוגיה משמשת יותר כמדריך ועוזר אישי, ופחות ככלי אוטומציה מלא.
המחקר מצא כי השימוש ב-ChatGPT חצה גבולות דמוגרפיים, והביא לאיזון מגדרי בשימוש בטכנולוגיה, כאשר נשים מהוות כיום יותר ממחצית המשתמשים. בנוסף, נמצא כי במדינות בעלות הכנסה בינונית, כמו דרום קוריאה וצ׳ילה, קצב האימוץ מהיר יותר מאשר במדינות העשירות ביותר.
דמינג והצוות שלו חילקו את כמיליון המסרים שנשלחו באמצעות ChatGPT למגוון קטגוריות, בעזרת המודל עצמו. המסרים חולקו לשימושים אישיים ומקצועיים, כאשר השימושים האישיים עלו על המקצועיים, במיוחד בקרב צעירים בגילאי 18 עד 25. הקטגוריה הנפוצה ביותר הייתה חיפוש מידע, אשר גדלה משמעותית במהלך השנה האחרונה.
דמינג מסביר כי השימוש ב-ChatGPT דומה לחיפוש בגוגל, אך בצורה נוחה יותר, שכן אין צורך לחפש בין אתרים שונים כדי למצוא תשובות. עוד נמצא כי בקטגוריות כמו "הדרכה מעשית", המשתמשים למעשה מבקשים עצות מותאמות אישית, כמו תרגילים פיזיים או המלצות על מוצרי צריכה.
מבחינת שימושים מקצועיים, נמצא כי המסרים מתרכזים בעיקר בכתיבה, תמצות מסמכים וביקורת. דמינג מציין כי השימוש בטכנולוגיה נפוץ במיוחד בקרב מקצועות לבנים, וכי הבינה המלאכותית משמשת כלי עבודה מרכזי בתחומים רבים.
לסיכום, דמינג מציין כי השימוש ב-ChatGPT הוא כללי ומתאים כמעט לכל סוג עבודה, מה שמעלה ספקות ביחס לנרטיב כי הבינה המלאכותית תחליף משרות כניסה. הוא מוסיף כי המחקר מספק תובנות חדשות על השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה, והוא מתכנן להמשיך ולחקור את הנושא בשיתוף פעולה עם עמיתים נוספים.