בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית הפכה מחידוש טכנולוגי לנוכחות יומיומית בשדה הקרב, במשרדי ממשלה ובזירות סייבר בינלאומיות. מאז השקת ChatGPT על ידי OpenAI, טכנולוגיות הבינה המלאכותית השתלבו במגוון רחב של תחומים, כולל צבא וביטחון, ויישום הטכנולוגיות הללו הולך ומתרחב.
בינואר, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הכריז על פרויקט Stargate בשיתוף OpenAI, שמטרתו להקים מרכזי נתונים חדשים בהשקעה של 500 מיליארד דולר, כאשר צבא ארה"ב הוא אחד הלקוחות הפוטנציאליים הגדולים של הפרויקט. באוגוסט, משרד הדיגיטל והבינה המלאכותית של הפנטגון הועבר לאחריות חטיבת המחקר וההנדסה, מה שיצר חשש כי הבינה המלאכותית תאבד מחשיבותה במערכת הביטחונית.
במהלך חודש דצמבר, מזכיר ההגנה פיט הגסט והמשנה למזכיר המחקר וההנדסה אמיל מייקל הכריזו על השקת אתר חדש, GenAI.mil, שיאפשר גישה לכלי בינה מלאכותית מתקדמים לכל שלושת מיליון אנשי הצבא והאזרחים במשרד ההגנה.
בינה מלאכותית אינה מוגבלת רק לצ'אטבוטים, אלא מיושמת במערכת הביטחון האמריקאית בתחומים כמו ניהול מרחב אווירי, זיהוי אוטומטי של מטרות עוינות, ואפילו בייעול ייצור צוללות גרעיניות. המודלים הללו משמשים לשיפור הדיוק והיעילות של מערכות צבאיות רבות, תוך שילוב של למידת מכונה וכלי תוכנה מסורתיים.
במרץ, דווח כי אוקראינה השיגה שיפור משמעותי ביעילות של כטב"מים שלה באמצעות בינה מלאכותית, תוך שימוש במודלים פתוחים לאימון אלגוריתמי זיהוי מטרות. השימוש הזה בטכנולוגיה מהווה מודל לחיקוי עבור צבא ארה"ב, שמחפש ליישם גישות דומות.
ביוני, סוכנות המידע הגיאוגרפי הלאומית (NGA) הכריזה שהיא עושה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת דוחות מודיעין, ללא התערבות ידנית. הסוכנות נאלצת להתמודד עם כמות עצומה של נתונים, והבינה המלאכותית מאפשרת לה לנתח ולייצר דוחות במהירות וביעילות רבה יותר.
בספטמבר, תוכנית Joint Fires Network, שפותחה לשיפור תהליך התכנון והביצוע של תקיפות צבאיות, עברה לשלב רכישה רשמית, מה שמעיד על הבשלות והחשיבות של התוכנית. המערכת משתמשת בבינה מלאכותית להקצאת מטרות לכלי נשק אמריקאים בקנה מידה רחב, ובכך משפרת את היעילות והדיוק של הפעילות הצבאית.
עם זאת, השימוש בבינה מלאכותית מציב גם אתגרים. במהלך ניסוי, מערכת בינה מלאכותית הציעה תוכניות קרב שלא היו ישימות, מה שמצביע על הסיכון שבשימוש בטכנולוגיה זו ללא ביקורת אנושית מספקת. השאלה המרכזית היא האם ניתן לאתר ולתקן טעויות אלו לפני שהן גורמות לנזק בשטח.
לא רק מדינות דמוקרטיות עושות שימוש בבינה מלאכותית, אלא גם מדינות אוטוריטריות כמו סין, שמשתמשות בטכנולוגיה זו לביצוע מתקפות סייבר. ידוע כי קבוצה סינית השתמשה ביכולות AI כדי לפרוץ למערכות של סוכנויות ממשלתיות וחברות פרטיות, מה שמעלה את הצורך בפיתוח מערכות הגנה חכמות יותר.
הבינה המלאכותית כאן להישאר, והיא משנה את כללי המשחק בשדה הקרב, במרחב הסייבר ובמערכות הממשלתיות. השאלה שנותרה היא כיצד ניתן לנצל את היתרונות שלה תוך מזעור הסיכונים והטעויות.