בעידן שבו טכנולוגיה משתלבת בכל תחומי חיינו, מחקר חדש חושף כיצד כלים מבוססי בינה מלאכותית כמו ChatGPT משפיעים על למידה והבנה של אירועים היסטוריים. במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל, בראשות פרופ' דניאל קרל, נבחנו השפעות הקריאה של תקצירים היסטוריים שנכתבו בידי בינה מלאכותית לעומת אלו שנכתבו בידי בני אדם.
המחקר, שפורסם בכתב העת Social Science Computer Review, מצא כי משתתפים שקראו תקצירים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית הצליחו לענות נכון על יותר שאלות בהשוואה לאלו שקראו תקצירים שנכתבו על ידי בני אדם. מעניין לציין, כי לא משנה אם המשתתפים ידעו שהתקצירים נכתבו על ידי בינה מלאכותית או לא – הבינה המלאכותית סייעה להם לזכור טוב יותר את המידע.
לדברי קרל, "הבינה המלאכותית יודעת לקחת מידע כמו מוויקיפדיה ולהפוך אותו ליותר קריא ונגיש. זה מאפשר למידה טובה יותר של עובדות". עם זאת, המחקר לא נעצר בהשפעה על הזיכרון בלבד; הוא גם חשף כיצד תקצירים אלו יכולים לשנות דעות פוליטיות של הקוראים.
במחקר המשך שפורסם בכתב העת PNAS Nexus, נמצא כי תקצירים עם נטייה פוליטית ברורה – בין אם ליברלית או שמרנית – השפיעו על דעות המשתתפים. כאשר התקציר נכתב בנימה ליברלית, המשתתפים נטו להביע דעות ליברליות יותר, ולהפך כאשר התקציר נטה לכיוון שמרני.
החוקרים מציינים כי יכולת הבינה המלאכותית להציג טיעונים בצורה ברורה ומובנת יותר תורמת להשפעה זו. "הבינה המלאכותית לא רק מציגה עובדות, אלא גם יוצרת נרטיב שמרגיש יותר משכנע", מסביר קרל.
המחקר מעלה שאלות חשובות לגבי השפעת הטכנולוגיה על תפיסת העולם של אנשים. האם בעידן שבו יותר ויותר אנשים מסתמכים על כלים כמו ChatGPT ללמידה והבנה, אנחנו מסתכנים בעיצוב דעות המבוססות על נרטיבים שפיתחה מכונה?
החוקרים, ביניהם מתיו שו, מהנדס למידת מכונה, וקייטרו אוקורה, דוקטורנט לסוציולוגיה, מסכימים כי יש צורך במחקר נוסף להבנת ההשלכות ארוכות הטווח של המגמה הזו. "המחקר שלנו מראה שבינה מלאכותית יכולה להקל על הלמידה, אך גם להטות את תפיסות העולם שלנו", אומר קרל.
לסיכום, המחקר מציב אתגרים חדשים בפני מחנכים ומפתחי טכנולוגיה, ומדגיש את הצורך במודעות ובזהירות בשימוש בכלים אלו. בעולם שבו המידע נגיש יותר מאי פעם, חשוב לוודא שהכלים הטכנולוגיים משרתים אותנו בצורה הוגנת ואובייקטיבית.