השבוע, חברה OpenAI השיקה את ChatGPT עבור בני נוער, גרסה מיוחדת של הצ'אטבוט עם מסננים ותכונות הגנה נוספות במטרה להגן על צעירים מאיומים הולכים וגדלים באינטרנט. למרות שמדובר בצעד מבטיח, מומחית הבטיחות ברשת, קייטי גריר מאנדובר, מזהירה הורים שלא להסתמך על כך כפתרון מספק. גריר, שפיתחה תוכניות לבטיחות באינטרנט עבור משרד התובע הכללי של מסצ'וסטס ושימשה כאנליסטית מודיעין במשטרת המדינה, מדגישה שההגנות החדשות רחוקות מלהיות מושלמות.
גריר, שמתמקדת בפשעים באינטרנט נגד ילדים, מדברת עם בתי ספר מגיל גן ועד תיכון על בטיחות ברשת. מה שהתחיל כסדנאות על פרטיות וסיסמאות, הפך לדיונים מורכבים יותר על התמודדות עם נוף מקוון שבו צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יכולים להפוך למטפלים, חברים ואפילו שותפים רומנטיים.
לדברי גריר, למרות התוספות החדשות בצ'אטבוט, כגון שליטה הורית מוגברת ומסננים לתוכן לא הולם, לא מדובר בצ'אטבוט ידידותי לילדים אלא במערכת המנסה לזהות משתמשים מתחת לגיל 18 על פי היסטוריית השימוש שלהם, הזמנים בהם הם פעילים והנושאים שהם שואלים עליהם. "זה לא פתרון מושלם," היא אומרת, "ואין בכך להעניק להורים תחושת ביטחון שקרית."
בינה מלאכותית יכולה להיות מטעה במיוחד עבור מוחות צעירים המחפשים תמיכה רגשית. מחקר של מרכז המחקר Pew מצא שכשני שלישים מהמתבגרים בגילאי 13 עד 17 משתמשים בצ'אטבוטים כמו ChatGPT ו-Character.ai, וכשלושה מתוך עשרה עושים זאת מדי יום. גריר מדגישה את הסכנה המרכזית בכך שהבינה המלאכותית יכולה להעמיד פנים שהיא בן אדם ולהציע תגובות שמושכות משתמשים פגיעים.
גריר טוענת שהגנתם של ילדים על הבינה המלאכותית צריכה להתחיל מהבית. הורים הם קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר. לדבריה, יש לטפל בשימוש בבינה מלאכותית כמו כל נושא חינוכי אחר, כגון שתייה, יציאות או סמים. חשוב לשוחח עם הילדים על השימוש בבינה מלאכותית, לשאול אותם על החוויות שלהם ברשת ולהסביר להם את הסכנות הפוטנציאליות.
גריר ממליצה להתחיל את השיחות עם הילדים בגיל צעיר, עוד בבית הספר היסודי, ולהרחיב את הדיון ככל שהם מתבגרים. בנוסף, היא מציעה להורים לשלב את הילדים בתהליך הלמידה על הטכנולוגיה ולנצל את הידע שלהם בתחום.
כמו כן, גריר ממליצה להורים להיות ערניים ולפקח על השימוש של הילדים במכשירים דיגיטליים, בדיוק כמו שהיו מפקחים על יציאותיהם למסיבות או מפגשים חברתיים. יש לראות במעקב הזה לא כהפרת פרטיות אלא כצעד הכרחי לשמירה על ביטחונם של הילדים.
לסיום, גריר מדגישה את החשיבות של חינוך הילדים לגבי זיופים דיגיטליים, כמו תמונות וסרטונים שנוצרו או שונו באמצעות בינה מלאכותית. מדובר בסוגיה הולכת וגוברת בבתי הספר, ויש ללמד את הילדים להבחין בין מה שאמיתי למה שפיקטיבי.
הגישה של גריר היא שחינוך והכוונה הם המפתח להתמודדות עם האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בפני הדור הצעיר. ההורים צריכים להיות מעורבים, להדריך ולשוחח עם ילדיהם על הסכנות והאפשרויות הטמונות בטכנולוגיה החדשה.