מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל חושף כי סטודנטים רבים משתמשים בבינה מלאכותית לצורך ביצוע מטלות אקדמיות ואף לרמות בהן, דבר המצביע על הצורך הדחוף בהערכה מחודשת של דרכי המדידה האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה. המחקר, שנערך בקרב יותר מ-95,000 סטודנטים ב-20 אוניברסיטאות מחקר ציבוריות בארה"ב, מראה כי כשליש מהסטודנטים משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) כדי ליצור טקסטים, וידאו או קוד לצורך ביצוע המטלות, ו-9% מהם הודו בשימוש בה לרמאות.
"הצורך ברפורמה בהערכה הוא הכרחי ודחוף," אמר רנה קיזילצ'ק, פרופסור חבר למדעי המידע בקורנל. לדבריו, השימוש הלא נכון בבינה מלאכותית פוגע בתוקף ההערכה, וזה משפיע על אמינות התארים האקדמיים.
המחקר, שנערך בשיתוף עם איגור צ'יריקוב מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מצביע על כך שהשימוש בבינה מלאכותית הוא תופעה נרחבת במיוחד בתחומים שדורשים ניתוח נתונים רב. כך למשל, 62% מהסטודנטים למדעי המחשב דיווחו על שימוש קבוע בבינה מלאכותית, לעומת 24% בלבד מהסטודנטים באמנויות.
המחקר גם חשף הבדלים דמוגרפיים בשימוש בבינה מלאכותית. נמצא כי 33% מהסטודנטיות משתמשות בכלי AI לעומת 45% מהסטודנטים הגברים. גם בקרב מיעוטים גזעיים נרשמו שיעורי שימוש נמוכים יותר ביחס לסטודנטים לבנים ואסיאתים.
החוקרים מזהירים כי פערים אלה עלולים להתרחב ככל שהכלים יהפכו למתוחכמים ויקרים יותר. "הפערים הללו יכולים להשפיע על תהליך הלמידה וההיכרות עם הכלים, גם במהלך הלימודים וגם בשוק התעסוקה," הסביר צ'יריקוב.
לצורך הערכת שיעורי הרמאות, השתמשו החוקרים בטכניקה ייחודית המאפשרת הערכה מבלי להכריח סטודנטים להודות בכך. הם גילו כי שיעור הרמאות בקרב משתמשים יומיומיים של הבינה המלאכותית עומד על 26%, לעומת 7% בלבד בקרב משתמשים חודשיים.
בעקבות הממצאים, מציעים החוקרים שלוש אסטרטגיות לשיפור ההערכה האקדמית: החזרה למבחנים מבוקרים עם עט ונייר בלבד, קביעת הנחיות ברורות לשימוש מותר בבינה מלאכותית, או התאמת הערכות כך שישולבו בהן כלים שמדגישים כישורים מקצועיים.
החוקרים גם מציינים את החשיבות של התייחסות להבדלים בין תחומים אקדמיים שונים, ומציעים כי אגודות מקצועיות יעסקו בקביעת אמות מידה מתאימות לכל תחום. עם זאת, הם מזהירים כי יש להיזהר מפני הגדלת פערים קיימים בנגישות וכלים טכנולוגיים בקרב הסטודנטים.
הממצאים מעלים שאלות חשובות לגבי עתיד ההשכלה הגבוהה בעידן הבינה המלאכותית, ומדגישים את הצורך הדחוף בבחינה מחודשת של שיטות ההערכה כדי לשמור על יושרה אקדמית ואמינות התארים.