בימים אלה, כאשר לקוחות פוטנציאליים מחפשים את עורך הדין המתאים להם ביותר, הם עשויים לפנות לכלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT כדי לקבל המלצות. אבל איך מתבצע התהליך הזה בפועל ומהם המקורות שמהם לומדים המודלים הללו להמליץ על עורכי דין ומשרדים?
מחקר שנערך על ידי חברת שיווק משפטי מתאר את התהליך שבו לומדים מודלים של שפה גדולה (LLMs) להמליץ על משרדי עורכי דין. הם השתמשו בתוכנה מיוחדת למדידת המקורות שאותם סורקים ה-LLMs, וחשפו כמה תובנות מעניינות.
אחת המסקנות המרכזיות היא ש-ChatGPT נוטה להעדיף מידע מוויקיפדיה. למעשה, 35.6 אחוזים מהשאילתות שבוצעו במסגרת המחקר התבססו על מידע שנלקח מדפי משרדי עורכי דין בוויקיפדיה. בנוסף, המודל נוטה להסתמך על דפי תרגול של משרדי עורכי דין גדולים, במיוחד כאלה שנמצאים ברשימת AmLaw 200. לעומת זאת, מודל זה כמעט ולא מסתמך על דירוגים מסורתיים כמו Chambers או Best Lawyers, ואינו מעניק משקל רב למידע מעיתונות מסורתית.
שחקן משמעותי נוסף בזירה הוא מודל ה-Perplexity, אשר נוטה להסתמך במידה רבה על דירוגים והוקרות. יותר ממחצית מהתשובות שסופקו במסגרת המחקר כללו הפניות למקורות כמו Super Lawyers ו-Best Lawyers. בעוד ש-Perplexity גם כן מייחס חשיבות לדפי תרגול של משרדים, הדגש שלו על דירוגים הוא הרבה יותר בולט.
גם Google AI Overviews נכלל במחקר, והתגלה כי הוא נותן משקל רב לדפי אינטרנט של משרדי עורכי דין, אך בצורה מאוזנת יותר מ-ChatGPT. בנוסף, מודל זה מציג יותר איזון בשימוש במקורות עיתונאיים, ומצא כי Law360 היה אחד המקורות הכי מצוטטים.
מעניין לציין שגם Reddit מופיע ברשימת המקורות לכלים אלו, כאשר ChatGPT ו-Perplexity משתמשים בו במידה מסוימת כדי לספק המלצות. Reddit מהווה מקור בלתי צפוי אך אמין בעיני חלק מהמודלים.
אז מה יכולים משרדי עורכי דין ללמוד מכך? ראשית, עליהם לשים דגש על נוכחותם בוויקיפדיה ובאתרי דירוג כמו Super Lawyers ו-Chambers. כמו כן, חשוב להם להבטיח שהאתר שלהם מותאם הן למשתמשים אנושיים והן למנועי חיפוש, על מנת להבטיח נראות גבוהה יותר.
בסופו של דבר, אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם. כל משרד עורכי דין צריך לבנות את האסטרטגיה שלו בהתאם לנקודות החוזק והייחודיות שלו. אולם, מה שברור זה שעל מנת להצליח בעולם המשפטי הדיגיטלי של היום, יש צורך בגישה מקיפה שמחברת בין נוכחות מקוונת חזקה לבין מסרים ברורים ועקביים.