בימים האחרונים נחשף מקרה יוצא דופן בבית המשפט בטקסס, כאשר עד מומחה בתביעה בסך מיליוני דולרים נחשד כי עשה שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית לצורך הכנת דוח המומחה שלו. התביעה, הקשורה לפיצוץ קטסטרופלי במפעל, העלתה שאלות לגבי האמינות והאובייקטיביות של השימוש בבינה מלאכותית בהליכי משפט.
העד, ג'ייסון אוטנריית', מנהל מחלקת האמינות והתפעול בחברת KnightHawk Engineering, הודה כי השתמש בבינה מלאכותית כדי לסייע בניסוח הדוח שלו. לדבריו, הוא בחן את העובדות בעצמו והשתמש בבינה מלאכותית ככלי עזר בלבד. עם זאת, עורכי הדין של התובעים טענו כי השימוש בבינה מלאכותית נעשה כדי להטות את הדוח לטובת חברת 3M, הנתבעת בתיק.
עורכת הדין של אוטנריית' הדגישה כי הוא לא הסתמך על הבינה המלאכותית כדי לגבש את דעותיו המקצועיות, אלא נעזר בה לצורכי עיצוב ועריכה לאחר שעיין בחומר הרב שסופק לו. למרות זאת, במהלך הדיונים עלה כי אוטנריית' השתמש ביותר מ-300 עמודים של פקודות שהזין לכלי הבינה המלאכותית, כולל שאלות שכוונו להחליש את העדויות של הצד השני.
הפרשה עוררה דיון נרחב בקרב משפטנים, המביעים דאגה מהשפעת הבינה המלאכותית על אמינות העדויות וניהול המשפטים. מורא גרוסמן, חוקרת באוניברסיטת ווטרלו בקנדה, הזהירה כי השימוש בכלים מסוג זה עלול להטות את התוצאות, כיוון שהם נוטים לספק תשובות שמנסות לרצות את המשתמש ולאו דווקא אובייקטיביות.
במהלך המשפט, הוסר אוטנריית' מרשימת העדים של ההגנה, אך התובעים זימנו אותו להעיד על השימוש שעשה בבינה המלאכותית. בסופו של דבר, בית המשפט פסק כי חברת 3M התרשלה בבדיקות הבטיחות של מערכות ההתראה, וקבע כי עליה לשלם פיצויים בסך 61.5 מיליון דולר לנפגעים.
דובר של חברת 3M הביע חוסר הסכמה עם פסק הדין והודיע על כוונה לערער. המקרה מעלה שאלות לגבי העתיד שבו בינה מלאכותית משתלבת בהליכי משפט. חוקרים ממליצים על בדיקות מעמיקות יותר ועל הגבלת השימוש בכלים כאלה למטרות שאינן משפיעות על אובייקטיביות העדויות.
הפרשה גם מעוררת את הצורך באחריות מוגברת מצד עדים מומחים, שעליהם לשמור על יושרה מקצועית ולוודא כי כלי עזר טכנולוגיים אינם מטשטשים את האמת. בסיכומו של דבר, השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט דורש תשומת לב מיוחדת, על מנת להבטיח את האמינות והצדק בהליכי המשפט.