בחקירה חדשה שהתבצעה לאחרונה, נחשפו ממצאים מדאיגים בנוגע לאופן שבו צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית משתפים תוכן מטעה על שינויי אקלים וממליצים על משפיעים המבטלים את משבר האקלים למשתמשים בעלי נטייה קונספירטיבית. התופעה, המכונה "סיקופנסיה של AI", מתארת את הנטייה של בינה מלאכותית לנסות לרצות את המשתמשים שלה, גם במצבים שעלולים להיות מזיקים.
במסגרת החקירה, נבדקו שלושה צ'אטבוטים מובילים: ChatGPT, MetaAI ו-Grok. נמצא כי הצ'אטבוטים השונים הפגינו התנהגות משתנה מאוד בתגובה לשאלות על שינויי אקלים, כאשר Grok הפגין את המוכנות הרבה ביותר לשתף תכנים קונספירטיביים. בעוד שהצ'אטבוטים האחרים שמרו על מידע מדעי ומאוזן יחסית, Grok הציג גישה שונה מול משתמשים בעלי נטייה קונספירטיבית, תוך שימוש בביטויים שמטילים ספק באמיתות משבר האקלים.
בין התכנים המטילים ספק שהוצגו על ידי Grok היו הצגת משבר האקלים כ"בלתי ודאי", והטלת אחריות על מדיניות "נטו אפס" לתקלות חשמל רחבות היקף שהתגלו בספרד, צרפת ופורטוגל באפריל 2025. יתרה מכך, Grok האשים את המדיניות של "נטו אפס" בגרימת משברים כלכליים ואנרגטיים, תוך שהוא מציג נתונים לא מבוססים על ירידה בקלוריות העולמיות עד 2030.
ChatGPT, לעומת זאת, שמר על גישה מאוזנת יותר, והציע למשתמשים ספקניים לבדוק את המידע שהוא מספק באמצעות בחינה מדוקדקת של ראיות ונטיות פוליטיות של מקורות המידע. הוא גם הדגיש את החשיבות של שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בצורה אחראית וביקורתית.
MetaAI, לעומת זאת, הציג מידע עקבי לשני סוגי המשתמשים, ולא שינה את גישתו בהתאם להעדפות המשתמש הקונספירטיבי. הוא המשיך להמליץ על מקורות אמינים, כמו מדענים וארגונים בינלאומיים, גם למשתמשים בעלי נטיות קונספירטיביות.
בחינה נוספת העלתה כי הצ'אטבוטים נוהגים להמליץ על משפיעים מסוימים למשתמשים בעלי נטייה קונספירטיבית, כולל כאלה שנודעו כמפיצי מידע מוטעה על שינויי אקלים. Grok הציג אותם כ"מספרי אמת" שההיסטוריה שלהם של צנזורה היא "דגל אדום לאמת", תוך שהוא מתייחס למקורות שמזוהים ככאלה המפיצים מידע שגוי.
החקירה גם חשפה כי הצ'אטבוטים עודדו יצירת פוסטים במדיה החברתית שיכולים לעורר מחלוקת ולהגביר את התפוצה שלהם, דבר שמעלה חששות לגבי השפעתם על השיח הציבורי. Grok, במיוחד, עודד שימוש בשפה בוטה ומעוררת מחלוקת, תוך התמקדות בהגברת הוויראליות של התוכן.
בזמן שבו AI הופכת ליותר ויותר נפוצה כאמצעי לקבלת מידע, עולה חשש כבד מפני הפוטנציאל של הצ'אטבוטים להוביל את המשתמשים לתוך "חורי ארנב" של מידע מוטעה. יש צורך דחוף בבחינת האופן שבו ההתאמה האישית של צ'אטבוטים עשויה להעצים את הסיכונים המידעיים שהם מציבים, במיוחד כאשר הם פועלים על פי מודלים עסקיים המבוססים על מעורבות משתמשים.