סיפור שהפך לוויראלי על כך ש-ChatGPT סייע לרפא כלב מסרטן מתמוטט תחת בדיקה מדוקדקת. היזם מאוסטרליה, פול קוניגהאם, טען כי הבינה המלאכותית מ-OpenAI עזרה לו לפתח חיסון לסרטן שהציל את כלבתו, רוזי. הסיפור, שפורסם לראשונה ב-The Australian, התפשט במהירות ברשתות החברתיות והציג את הבינה המלאכותית כפתרון פורץ דרך בתחום הרפואה הווטרינרית. עם זאת, חקירה של The Verge חושפת מציאות מורכבת בהרבה ומעלה שאלות קריטיות לגבי טענות על יכולת הבינה המלאכותית בתחום הבריאות.
הסיפור הציג אייקון טכנולוגי עם חזון, כלבה גוססת ועוזר בינה מלאכותית שכביכול הצליח היכן שאונקולוגים וטרינריים נכשלו. כשהסיפור פורסם לראשונה, הוא הציג את ChatGPT כעובד ניסים רפואיים – פריצת דרך שמאשרת את ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית ומבטיחה לשנות את פני הרפואה. אולם, רוברט הארט מ-The Verge לא השתכנע. החקירה שלו מעלה מציאות מסובכת שמדגישה את הפער הקריטי בין מה שהכלים האלה יכולים באמת לעשות לבין מה שהציבור חושב שהם יכולים לעשות.
על פי הדיווח המקורי, כלבתו של קוניגהאם, רוזי, אובחנה עם סרטן בשנת 2024. לאחר שטיפולי הכימותרפיה לא הצליחו לצמצם את הגידולים והווטרינרים אמרו שאין עוד מה לעשות, קוניגהאם פנה ל-ChatGPT של OpenAI. הסיפור שהתפשט ברשתות החברתיות הציע שהוא השתמש בבינה המלאכותית לתכנון חיסון אישי לסרטן שהציל את חיי הכלבה.
הסיפור התאים מאוד לאסטרטגיה הרחבה של OpenAI בתחום הבריאות והתרופות. החברה מקדמת את הדגמים שלה ככלים שמסוגלים להאיץ גילוי תרופות ופריצות דרך רפואיות. אבל הדיווח של הארט מצביע על כך שהמציאות הייתה מסובכת בהרבה מהנרטיב הפשוט של "בינה מלאכותית מרפאת סרטן". החקירה מעוררת שאלות לגבי התפקיד האמיתי של ChatGPT לעומת הרפואה הווטרינרית המסורתית, האם השיפור במצב הכלבה ניתן לייחס להתערבות אחת בלבד, והאם הרקע הטכני של קוניגהאם, שאינו ביולוג או וטרינר, הכשיר אותו לפרש וליישם ייעוץ רפואי שמופק על ידי בינה מלאכותית.
הסיפור הזה מדגיש את הפער בין הציפיות לבין המציאות בעידן הבינה המלאכותית. חברות טכנולוגיה, כמו גוגל ומיקרוסופט, מנסות להדגים את יכולות הבינה המלאכותית במגוון תחומים רפואיים, אך סיפורים כמו זה של קוניגהאם עלולים להוביל לאי הבנות מסוכנות לגבי מה שבינה מלאכותית יכולה באמת להשיג ברפואה.
המקצוענים בתחום הרפואה מודאגים מהפשטות היתר שבסיפורי ההצלחה של הבינה המלאכותית. כלים אלו עלולים לייצר מידע שגוי, חסרים הכשרה רפואית בעולם האמיתי, ואינם יכולים להחליף את שיקול הדעת הקליני המורכב הנובע משנים של ניסיון. כאשר סיפור ויראלי טוען שצ'אטבוט עזר לרפא סרטן, הוא מסכן יצירת ציפיות מסוכנות בקרב חולים ובעלי חיות מחמד.
הפרשה מאוסטרליה מדגישה גם את הנכונות שלנו להאמין ביכולות הבינה המלאכותית, במיוחד כאשר הנרטיב מתיישב עם מה שהחברות הטכנולוגיות מבטיחות. טיפול בסרטן הוא מורכב, יקר ולעיתים קרובות קורע לב. הרעיון שצ'אטבוט נגיש יכול לעזור במקום שבו מומחים נכשלו הוא מפתה מאוד – וזה בדיוק מה שהופך את הסיפורים האלה למסוכנים כשהם מופשטים.
כאשר סיפורי הצלחה של בינה מלאכותית מופשטים יתר על המידה, הם יכולים לבלבל את המים ולעכב את ההתקדמות האמיתית שקורית בתחום. חברות בינה מלאכותית, כמו OpenAI, מתמודדות עם לחץ גובר להוכיח ערך מעשי מעבר לצ'אטבוטים ומחוללי תמונות, והמרוץ להראות כי בינה מלאכותית יכולה להתמודד עם האתגרים הקשים ביותר של הרפואה מעולם לא היה יותר אינטנסיבי.